האם נכון להפוך את התחביב לעסק?

אנחנו כבני אדם יכולים להיות מאופיינים בצורות שונות – הורים, בעלי מקצוע, בעלי תחביבים, בעלי השכלה… תחשבו רגע, מה הדבר הראשון שאתם נוטים להגדיר את עצמכם לפיו בשיחה ראשונה עם מישהו?
בחברה יצרנית ופרודוקטיבית הרבה פעמים זמן פנוי – ובעיקר איך שהוא מנוצל – נחשבים לבזבוז. החברה והמציאות העכשווית גורמות לנו להאמין שבעצם העובדה שיש לנו זמן פנוי אנחנו כנראה עושים משהו לא נכון, או ליתר דיוק, יכולים וצריכים לעשות משהו אחר אבל לא עושים. האמנם?

זמן פנוי בחברה המודרנית

לרובנו יש את אותה שיגרה יומית – עבודה, בית/משפחה, קצת טלוויזיה, למיטה וחוזר חלילה. ואם יש קצת זמן פנוי, ננצל אותו לסדר את המחסן. הצורך שלנו לעשות משהו מועיל בכל רגע פנוי משתלט על הרצון שלנו לייצר בזמן הזה תוכן איכותי ומשמעותי עבורנו.
יוקר מחייה, שאיפות מקצועיות ואישיות, אגו וכבוד, תרבות השפע חסרת השובע, מבול הפרסומות שוטפי המוח – כל אלה יוצרים אצלנו תחושה שאין בחיינו מקום לזמן פנוי וכל רגע נתון בו אתם ערים חייב להיות מנותב לייצור הכנסה.
עוד כסף, עוד תואר, עוד דירה להשקעה…איך נגיע לזה אם לא נעבוד כל הזמן?
אם כולם עובדים כל הזמן, וחיים את אותה שיגרה day in day out, מה בעצם מגדיר אותנו?
מה מאפיין את הזהות שלנו מעבר לעבודה/משפחה?

ההפרדה בין מקצוע ותחביב

יש כל מיני גישות לשאלה האם כדאי להפוך את התחביב שלנו למקצוע. יש גם הרבה שטחים אפורים בהתחבטות הזאת. האם אתלט אולימפי עובד בזה רק לצורך פרנסה, או שזה עיסוק שנובע מתשוקה ואהבה?
האם עבודת הנגר סותרת את העובדה שהאהבה שלו היא עבודה עם עץ בידיים ?
כנראה שאין תשובה חד משמעית האם זה נכון או לא נכון להפוך את התחביב למקצוע, זה תלוי בהמון גורמים – אישיותיים, סביבתיים, כלכליים ועוד.
אלה שטוענים נגד יאמרו שתחביב אמור להוות עבורנו מקור הנאה בצורתו הגולמית, בלי שהוא משוייך לגורמים אחרים. על מנת שתחביב יישאר עיסוק מרגש, הוא צריך להשאר בלתי מחייב ובלתי מקצועי.
מתי התחביב הופך לעול? כאשר אנחנו מתחילים לפתח דאגות לגביו – זהו סימפטום המבוגרים – האם זה כלכלי, בעיות עם לקוחות, חשבוניות, הוצאות גבוהות….
אלה שטוענים בעד יאמרו שאם התחושה בזמן העיסוק היא של חיבור עמוק לילדות, והתחושה שלכם זהה לתחושה של פעם, סימן שאתם במקום הנכון.

לסיכום

אי אפשר להתעלם מהעובדה שבסופו של יום, כל עסק מטרתו להכניס כסף. זה נורא מפתה ומרגש להפוך את התחביב שלכם לעסק, אבל האמת היא שברוב הפעמים זה לא יעבוד.
זה קשור לעובדה שכשאתם עוסקים בתחביב שאינו מקצוע, אתם לא נוטים לחשוב על הצדדים הכלכליים או הפיננסיים של התחום. אתם עוסקים בו לשם ההנאה בלבד. אין לכם את היכולת לחשוב על עלויות, רווחים, פרסום, שיווק, לקוחות וכו.
ברגע שכל הנתונים האלה נכנסים למשוואה, תחושת החיבור שלכם למקור ההנאה הגולמי לאט לאט נעלם, והקו בין התחביב לעבודה מטשטש עד שלא תוכלו להבדיל בינהם.