לפרויקט של "החצר" נחשפתי לראשונה דרך חבר גיטריסט שהצטרף למחזור קודם יחד עם 2 חברי ילדות. אחד רואה חשבון, השני קרדיולוג והשלישי בהייטק. אליהם הצטרפו שניים נוספים, והופ – יש הרכב.
כמו שאתם מבינים, אף אחד מהם לא עוסק במוזיקה ברמה מקצועית, אבל לכולם היה חלום משותף והוא לנגן ולהופיע על במה. החצר איפשרה להם את זה.
אז החלטתי שגם אני רוצה. הרמתי טלפון וקבענו אודישן.
במייל מקבלים רשימה של שירים להתכונן, מתוכם אתם צריכים לבחור מה לנגן באודישן. מי שעושה לכם את האודישן בוחן את הרמה שלכם, לפי פרמטרים כמו דיוק, נקיון הסאונד, טכניקה, קצב וכו.
בסיום האודישנים בוחרים הרכבים לפי רמת הנגנים, כאשר הרעיון הוא לנסות ולצוות הרכב זהה ברמתו ככל שניתן.
כמובן שאי אפשר שכולם יהיו באותה רמה בדיוק, לפעמים אחד מההרכב יהיה פחות טוב מהאחרים (או הפוך), צריך להבין שזה חלק מהסיכון בבניית הרכב.
בד"כ ההרכב יכיל 5-6 נגנים – גיטרה חשמלית, גיטרה בס, קלידים, תופים וזמר/ת. לפעמים יהיו גם כלים נוספים כמו מפוחית, כלי נשיפה וכו. יכול להיות גם הרכב חובבים עם יותר מזמר אחד.
אחרי שההרכב נקבע, מתחילים חזרות. חדרי החזרות של החצר ממוקמים בדרום תל אביב. בד"כ מחזור אורך 12 מפגשים, כל מפגש כשעתיים. לכל הרכב מצוות מלווה מוזיקלי (ברמה גבוהה) שאחראי על ההפקה המוזיקלית, על בחירת השירים, נותן דגשים לכל כלי נגינה וכו.
הסשן הראשון הוא הכי מאתגר ומעניין, כל חברי ההרכב נפגשים בפעם הראשונה, בלי להכיר איש מהם או לדעת איך הם מנגנים.
יש משהו נורא כיף לגלות שהמתופף הוא בכלל רופא, והבסיסט עובד בתעשייה אווירית, והזמרת מרצה בתחום החינוך, אבל לכולם יש תשוקה משותפת וזה המוזיקה.
אז הגעתם למפגש הראשון, גם אתם וגם המנחה רוצים לראות איך ההרכב נשמע ואיך כל אחד נשמע בתוך ההרכב. בוחרים שיר מסוים ומתחילים לנגן.
אחרי 2-3 מפגשים אתם כבר סגורים על השירים שאיתם תרוצו, ועליהם תתאמנו במחזור הנוכחי. בד"כ המנחה יחליט על 4-5 שירים, מתוכם תנגנו 3 בהופעה הסופית שתתקיים מול קהל.
רוב האנשים שמנגנים להנאתם לא מנגנים עם הרכב, אלא מנגנים בבית, לבד. כנ"ל לגבי זמרים/ות. הם יכולים לשים שיר ברקע ולשיר איתו או לנגן איתו את הקטע של הגיטרה או של התופים, וזה נחמד.
לנגן יחד עם הרכב זה כבר סיפור אחר. אתה פתאום חלק מתוך קבוצה מוזיקלית, ועכשיו אתה צריך להקשיב לעוד כלים ולא רק לשלך.
אתה צריך להיות עירני לשינויי קצב, לשים לב שאתה מדויק ומסונכרן יחד עם כלי הנגינה האחרים – בבית אתה יכול להרשות לעצמך לפספס ולא לנגן בדיוק בקצב עם השיר, פה אתה לא יכול לפספס.
האוזן שלך מתרגלת לשמוע את הכלים האחרים, וזה מהמם. פתאום אתה שם לב יותר לבס, אתה מקשיב לתופים, אתה לומד מתי לנגן חלש יותר ומתי לא, מתי לתת לזמר/ת יותר מקום. את כל אלה אתה לא יכול ללמוד כשאתה מנגן לבד בבית.
רק כשאתה מנגן בהרכב אתה מבין את העוצמה ואת החוויה האמיתית שיש למוזיקה ולנגינה יחד.
בסיום כל מחזור יש יום הופעות, בד"כ בימי שישי החל מהבוקר, כאשר כל הרכב מנגן 3 שירים. יש מספר מקומות בהם ההופעות מתקיימות, בינהם לבונטין 7 בת"א, פפאיתו ברחוב סלמה ביפו ועוד.
יש אופציה להופעה ארוכה יותר, של 10-12 שירים, יש הרכבים שרצים הרבה זמן יחד וממש נותנים הופעה ארוכה.
ההופעות פתוחות לקהל הרחב, אפשר להזמין משפחה וחברים, האווירה נהדרת ומאוד מפרגנת. כולם מבינים שהם באים לראות הופעה של נגנים חובבים, וזה בסדר אם מזייפים פה ושם, אם מפספסים לפעמים, הכל נעשה באווירה טובה וכיפית, והקהל מפרגן ומעודד.
חשוב להבין שלהופיע על במה מול קהל חי בפעם הראשונה יכול להיות מלחיץ לאללה. גם נגנים מקצועיים יספרו לכם שבפעמים הראשונות הרגליים רעדו להם.
זה לא פשוט להיות חשוף ככה, זה אימון לכל דבר. זה חלק מהמטרות שכל נגן חובב שמצטרף להרכב צריך לשים לעצמו כדי להשתפר ולא לפחד להופיע מול קהל.
בד"כ אחרי השיר הראשון משהו משתחרר וזה נהיה קל יותר, ואז אפשר ממש להנות.
עוד לא נרשמת? הרשמה
כבר הצטרפת? התחברות