גיא דגן – מורה למפוחית בלוז

נגינה בחור 2 שאיפה:

אם קיבלתם פעם מפוחית במתנה, ייתכן שחוויתם קושי בשאיפה באחד החורים. ייתכן אפילו שהחזרתם אותה לחנות כלי הנגינה ואמרתם למוכר שיש בעיה בכלי.

אם המוכר יודע את העבודה שלו, הוא היה מסביר לכם שהבעיה אינה בכלי, אלא שיש ללמוד איך להפיק את הצליל בחור המסויים ואם הוא אחראי, הוא גם היה מפנה אתכם למצוא מורה לנגינה.

מפוחית היא כלי קטן עם הרבה סודות ורזים, כלי שעליו כבר נאמר "כלי שקל מאד לנגן עליו. לנגן גרוע, הכוונה" (באנגלית זה נשמע יותר מצחיק).

זה מה שיפה ומיוחד בכלי הקסום הזה שנקרא מפוחית. הוא תמיד נשמע טוב ומעניין, ומתאים לכל כך הרבה סגנונות מוזיקה.

זה כלי שיחסית קל ללמוד לנגן עליו בפרק זמן מאוד קצר. מפוחית הפה הנפוצה ביותר היא המפוחית הדיאטונית שמחולקת לכמה סוגים – מפוחית אוקטבית, מפוחית טרמולו ומפוחית הבלוז (blues harp) שהיא הנפוצה ביותר.

מפוחית הבלוז בעלת 10 נקבים, ומנגנת בדרך כלל 3 אוקטבות. באמצעות טכניקה שנקרא Bending (כיפוף תווים) יש אפשרות להפיק תווים שנמצאים מחוץ לסולם הקבוע.

הרעיון הוא להעביר את האוויר לתוך או מחוץ למפוחית בדומה ליניקה, וע"י כך גורמים לשן במסרק 'להתכופף' ולהפיק צליל שהוא חצי טון גבוה או נמוך.

את המפוחית הראשונה שלי קיבלתי בגיל 7 כשאבא חזר מפריז. ההתרגשות בלהפיק צליל מכלי כל כך קטן היתה בלתי נשכחת. שנים אחרי, בצבא זוכר איך התקבלתי בחום בזכותה ע"י הנגנים בלהקה הצבאית, עם שמאד לא קל להשביע את רצונו.

כיום אני מורה שיש לו תלמידים חלקם בעצמם מלמדים/ הפכו אומנים מוכרים /ואומן במה עסוק, שמקליט עם אומנים מהשורה הראשונה בארץ ומנגן בכמה הרכבים שונים, קאנטרי, רוק, בלוז, סול ועוד.

לחצו כאן לעבור לפרופיל של גיא דגן.